פינוי בינוי קשישים

זכויותיהם של קשישים בפינוי בינוי מחולקות לשתי רמות עיקריות, בהתאם לגילם ולמצבם הבריאותי. החוק מגדיר דייר קשיש כמי שמלאו לו 70 שנים במועד תחילת פרויקט פינוי בינוי והתגורר בדירתו באופן רצוף במשך שנתיים לפחות לפני חתימת הראשון מבין הבעלים על הסכם פינוי בינוי מול היזם.

על היזם להציע לדייר הקשיש מלבד כמובן דירת תמורה חדשה בפרויקט החדש את אחת מהאפשרויות הבאות, לפחות:

האפשרות הראשונה:

(מכילה בפועל 3 חלופות – כולן פתרונות מחוץ לפרויקט החדש וללא מעבר ביניים לתקופת מגורים בשכירות):

• מעבר לבית אבות – שוויה של דירת התמורה החדשה שמגיעה לבעלים תממן את עלות המעבר לדיור בבית אבות. וככל ויש עודף עד לשוויה המלא של דירת התמורה – כפי שיקבע ע"י שמאי מקרקעין מוסכם – סכום זה יכנס לחשבון הבעלים הקשיש שכמובן יפנה את דירתו ויעבירה לידי היזם.
• רכישת דירה חלופית – היזם ירכוש עבור הדייר דירה חלופית בשווי דומה לשווי דירת התמורה החדשה שמגיעה לבעלים (שיקבע שמאי מקרקעין מוסכם), שתמוקם בסמוך לדירתו הנוכחית ככל האפשר (בהתאם לבקשתו).
• קבלת פיצוי כספי – הדייר יקבל סכום כסף בשווי דירת התמורה אתו יוכל להשתמש כרצונו לרכישת דירה חלופית.

כל 3 החלופות להלן פטורות ממיסים, הן לבעלים והן ליזם והן מייתרות כאמור את המעבר לדירה שכורה למשך תקופת הבניה. החלופה הזו נכנסת לפועל סמוך לפני מועד הפינוי של כל הבניין.

האפשרויות השנייה והשלישית לא מדלגות על תקופת השכירות למשך הבניה של הבניין החדש אולם מעניקות לזכאים לכך 2 אפשרויות מגורים בדירות חדשות בתוך הפרויקט החדש:

• היזם יעניק לדייר הקשיש שתי דירות תמורה קטנות יותר בפרויקט החדש, ששווין המצטבר שווה לדירת התמורה, כפי שיקבע שמאי מקרקעין מוסכם..
• האפשרות השלישית היא קבלת דירת תמורה קטנה יותר משטח דירת התמורה המקורית, בבניין החדש ובנוסף לה קבלת פיצוי כספי שיכנס לחשבון הבעלים שיגשר על ההפרש בשווי בין דירות התמורה הגדולה יותר והקטנה – כפי שיקבע כאמור ע"י שמאי מקרקעין מוסכם..